כלל חברה לביטוח בע"מ נ' אליאס וקסמן בע"מ ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעת שיבוב שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 17.10.11 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי ארעה התאונה בין שני כלי הרכב, אך יש חולק באשר לאחריות לקרות התאונה.

נהג רכב התובעת טוען כי נהג רכב הנתבעות נסע לאחור, ואילו נהג רכב הנתבעות טוען לפגיעה מאחור.

העיד בפני עת/1 (להלן: "עת/1") שהינו נהג רכב המבוטח אצל התובעת (להלן: "רכב התובעת"), כמו כן העיד עד הגנה 1 שהינו נהג הרכב (להלן: "עה/ 1") שהינו נהג רכב שבבעלות הנתבעת 1, המבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב הנתבעות").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, רכב הנתבעים נסע לאחור בחוסר זהירות ופגע ברכב התובעת בחלקו הקדמי, ולפיכך הנתבעות אחראיות לקרות התאונה.

לשיטתו, עה/1 סתר את עצמו בעדותו ביחס לטופס הודעתו.

לטענת ב"כ הנתבעות, רכבם היה במצב עצירה מוחלטת, ורכב התובעת הגיע מאחור ופגע ברכבם.

לטענתו, גרסת עת/1 אינה עולה בקנה אחד עם ההיגיון והשכל הישר, הגם שהיה בידו למנוע את התאונה, כפי שהוא עצמו תיאר.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה – האם רכב התובעת נפגע מרכב הנתבעים שנסע לאחור, או האם עת/1 הוא זה שפגע ברכב הנתבעות מאחור.

במקרה שבפני אכן מדובר בגרסה מול גרסה, אולם על ביהמ"ש לבחון האם יש בעדויות, או בראיות חיצוניות, כדי לתמוך בגרסה זו או אחרת.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסתו של עת/1 על פני גרסתו של עה/1.

ובמה דברים אמורים:

הערכת מהימנותם של עדים כדי לרדת לחקר האמת, היא מלאכה קשה, אך מלאכה מובהקת המוטלת על בית המשפט. בית המשפט מחליט על-פי אמירות העדים, על סמך התנהגותם בכלל ובפרט במהלך אירוע נשוא התביעה, התנהגותם במהלך העדות ואותות האמת המתגלים במהלכו של המשפט (סעיף 53 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תש"א – 1970).

ההתרשמות הינה מאז ומתמיד אחד מכלי העבודה המובהקים של הערכאה הדיונית השומעת ורואה את העד. אולם, לא הבעת פניו של בעל הדין ולא יופי תוארו, או צחות לשונו היא שתביא את בית המשפט לבכר עדות אחת על פני רעותה.

ברי הוא שבית המשפט צריך לתת תשומת ליבו לדרך בה מוסר העד את עדותו, אם בצורה שוטפת ומסודרת, אם בביטחון או בהיסוס. אך התרשמות זו, ראוי שלא תעמוד לבדה, אלא במסגרת המבחנים המקובלים להערכת עדויות, לרבות מבחן ההיגיון, והשכל הישר.